הקטע הבא נכתב במסגרת פרק בעבודת בדוקטורט שלי העוסק בהתהוות פלטפורמות המשחק הראשונות. ניתן למצוא קטעים דומים על הארקייד כאן ועל הפלטפורמת המשחק הבייתי כאן
קריאה נעימה
עליית המחשב האישי כפלטפורמת משחקים
המחשבים האישים הראשונים שניתן היה לעשות בהם שימוש ביתי, הן מבחינת גודל, מחיר וממשק, הופצו לראשונה בשנת-1973, אם מדובר ב Xerox Alto האמריקאי או ה Micral N הצרפתי. למחשבים ראשונים אלו היו מעט השלכות, אם בכלל, על שוק המשחקים. המחשב האישי הראשון בו נעשה שימוש משמעותי עבור משחקים היה ה PET של חברת Commodore שהופץ ב-1977 .
את חברת קומודור (Commodore) הקים Jack Tramiel[1] ב-1954 כחברה ליצור מכונות כתיבה. המעבר מיצור מכונות כתיבה למחשביים אישיים היה הגיוני, רוב המחשביים האישים הראשונים היוו תחליף למכונות כתיבה. ב-1977 Commodore התחילה בהפצה של המחשב הביתי הראשון שלה, ה-PET. ב-1982 קומודור התחילה להפיץ את ה-Commodore64 שהפך לאחד מהמחשבים האישיים הנפוצים ביותר בעולם[2] בין היישומים הרבים שניתן היה להריץ על גבי המחשב היו גם משחקי מחשב. חברת קומודור, כמו רוב רובן של החברות שיצרו חומרה, אפשרו לכל מפתח תוכנה ליצור תוכנה עבור החומרה. “כל תוכנה שמפותחת למחשב נותנת עוד סיבה ללקוחות לקנות אותו” (Kent, 2001, עמ’ 260). כל אחד יכול לכתוב משחקים למחשבי של קומודור ואכן נכתבו עבור ה Commodore64 מעל 10,000 תוכנות מסחריות, רבות מהן משחקים.
איור 1: (Commodore 64 (SX64
ב 1979 חברת אטארי (Atari) החלה בהפצה של שני מחשביים אישיים, ה Arati 400 וה Atari 800, המחשבים לא זכו להצלחה. לטענתה של Sheila C. Murphy המחשבים כשלו בעיקר כי תוכננו כמכשיר אותו יש לחבר לטלוויזיה הסלונית כמו מכונות המשחק שלהן (Murphy, 2009). חברת אטארי לא הצליחה לעשות את המעבר מיצור מכונות משחק ליצור מחשבים אישיים בצורה מוצלחת.
לקראת סוף 1981 חברת IBM[3] הוציאה לשוק את ה IBM-PC. אחד המאפיינים של המחשב האישי של IBM היה השימוש בארכיטקטורה פתוחה שאפשרה לכל יצרן חומרה ליצר חלקים שונים במחשב. המחשב האישי של IBM זכה להצלחה גדולה ויחד עם מחשבים נוספים שאימצו את סטנדרט הארכיטקטורה הפתוחה, שנקראו תואמי IBM, הפכו בהדרגה למחשבים האישיים הנפוצים ביותר[4]. החל מאמצע שנות ה-80 ועד היום המונח “מחשב אישי” הפך למונח המתאר מחשבי ותואמי IBM. במידה ויש צורך לציין מחשבים אישיים שאינם תואמי IBM נהוג לנקוב בשם המחשב לדוגמא: Macintosh או Commodore. כמו המחשבים האישיים שקדמו ל IBM-PC ולתואמיו, גם הם שימושו עבור משחקים.
ב-1982 טריפ הוקינס (Trip Hawkins), מנהל האסטרטגיות והשווק של Apple, התפטר והקים את Electronic Arts (EA) [5], חברה שעסקה בפיתוח משחקים עבור מחשבים. מעבודתו ב Apple הוקינס הכיר בתפקידם החשוב של המשחקים בעולם המחשבים האישיים. בחלק מהקמת החברה מטרתו של הוקינס הייתה להפוך את מעצבי המשחקים לכוכבים בדיוק כמו זמרים ושחקנים. עטיפות המשחקים ש EA פיתה נראו כמו עטיפות של תקליטים ושמות המעצבים התנוססו בגאווה על המשחקים ובחומרים השיווקיים של המשחקים. גישתה של EA הייתה כמעט מנוגדת לזו של Atari שהסתירה את שמות מעצבי המשחקים שלה (McMahan, 2008).
המחשבים האישיים המסחריים הראשונים היו פלטפורמות מחשוב ופלטפורמות משחק מהרגע הראשון שהופצו. הגישה הפתוחה שאיפשרה לכל מי שרק רוצה לפתח כל דבר וללא תשלום או התחיבות למפתח המחשב הייתה מאוד שונה מהגישה שהייתה נהוגה בשוק מכונות המשחק הביתיות. גישה זו מדגישה את הניתוק המוחלט האפשרי בין מפתח הפלטפורמה ומפתח המשחק.
ככל שהמחשבים האישיים הפכו פופולאריים יותר ויותר פותחו עבורם יותר ויותר משחקים. הקשר השימוש במחשבים אישיים היה שונה מהקשר השימוש במכונת ארקייד או במכונת משחק ביתית. המחשב לרוב לא מוקם בסלון או במקום ציבורי, התקשורת המרכזית עם המחשב נעשתה באמצעות מקלדת, ובהמשך עכבר. המחשב נרכש בחנות המתמחה במחשבים וכך גם כל התוכנות והמשחקים שנמכרו עבור המחשב. תעשיית המחשבים האישיים והמשחקים עבור המחשבים האישים הייתה תת תעשיה חדשה בה הקשר השימוש ומודל ההפצה שקבע את מערכות היחסים בין הקבוצות החברתיות הרלוונטיים היו שונים מאלו הקיימים בתתי התעשיות הקיימות.
בניגוד לזהות מסויימת שניתן היה למצוא בין הקבוצות החברתיות הרלוונטיות בשוק הארקייד ובין הקבוצות החברתיות הרלוונטיות בשוק הביתי, קשה למצוא זהות כזו בין הקבוצות החברתיות הרלוונטיות שוק משחקי המחשבים האישיים הקבוצות החברתיות הרלוונטיות לשווקים האחרים. חברות שיצרו את פלטפורמות המשחק הראשונות נכשלו בניסיונות ליצר מחשבים אישיים כפי שניתן ללמוד מניסיונה של Atari. חברות שפתחו משחקים עבור מחשבים לעיתים סרבו לפתח משחקים עבור מכונות משחק ביתיות, אם בגלל חוזים דרקונים או בגלל יכולות טכנולוגיות נמוכות (McMahan, 2008). הקהל ששיחק במשחקים על גבי מחשבים אישיים היה קהל שונה מהקהל ששיחק הארקייד או בסלון. הוא היה קהל מבוגר יותר, סובלני.
המשחקים שפותחו עבור מחשבים אישיים בתחילת שנות ה-70 ובשנות ה-80 היו שונים באופן משמעותי מהמשחקים שפותחו עבור שוק הארקייד או שוק מכונות המשחק הביתי. הז’אנרים הפופולאריים במחשבים האישים היו: משחקים טקסטואליים, משחקי תפקידים (Role Playing Games – RPGs) משחקי הרפתקאות (שנקראו בארץ ‘קווסטים’, מלשון Quest), משחקי סימולציה ומשחקי אסטרטגיה[6], ז’אנרים שהיו כמעט וזניחים בשווקים האחרים.
[1] ניצול אושוויץ, שעבר לארה”ב עם משפחתו לאחר שחרור אושוויץ
[2] מעל 30 מליון יחידות של המחשב נמכרו בעולם (Kahney, 2003)
[3] יצרנית מחשבי ה mainframe הגדולה בעולם ואחת מיצרניות המחשבים הגדולות בעולם באותה עת.
[4] הסטנדרט של IBM הלך והתפתח עם השנים, אך בבסיסו נשאר דומה ומשמש את יצרני המחשבים האישים עד היום.
[5] שמה המקורי של החברה היה Amazin’ Software אך שנוה במהרה ל EA
[6] חלק מהמשחקים חשובים בתחילת נתיב ההתפתחות של משחקי ה-PC כוללים את: Zork מ-1980 שנחשב לאחת מהרפתקאות הטקסט המצליחות והחשובות של אותה תקופה , Ultima מ-1980 שהיה אחד ממשחקי התפקידים הממוחשבים הראשונים, Wizardry מ-1981 שהיה אחד ממשחקי התפקידים הממוחשבים הראשונים שאימץ את שיטת המשחק של משחקי התפקידים לא ממוחשבים כגון מבוכים ודרקונים ו King’s Quest מ-1984 שהיה אחד ממשחקי ההרפתקאות הראשונים עם ממשק גראפי מתקדם והיה הניצן הראשון לפריחתו של ז’אנר ההרפתקאות לאורך כל שנות ה-80 וה-90
ביבליוגרפיה
Kent, S. L. (2001). The Ultimate History of Video Games. New York: Three Rivers Press.
McMahan, A. (2008). Company Profile: Electronic Arts. In M. J. Wolf, The Video Game Explosion: A History from Pong to Playstation and Beyond (p. 89). Westport, Connecticut; London: Greenwood.
Murphy, S. C. (2009). This is Intelligent Television’: Early Video Games & Television in the Emergence of the Personal Computer. In M. Wolf, The Video Game Theory Reader 2.0 (pp. 199-212). New York: Routledge.
